השבוע הושקה בישראל ובגרמניה תכנית ייחודית לבתי ספר תיכוניים בנושא זיכרון השואה, אפליה ואנטישמיות, בה שותפים 13 בתי ספר תיכוניים בישראל ו-13 בתי ספר תיכוניים בגרמניה. התוכנית יוצאת לדרך שנתיים לאחר שהתקיים כנס בנושא זיכרון השואה, אנטישמיות וגזענות במחוז לודוויגסבורג בהשתתפות גיורא זלץ, ראש מועצה אזורית הגליל העליון (לה ברית מחוזות תאומים עם לודוויגסבורג), ולאחר שהמועצה הציבה לעצמה למטרה להרחיב את השותפות שכבר קיימת בין ארבעה בתי ספר תיכוניים בגליל העליון ובמחוז לודוויגסבורג.
במסגרת התוכנית, תלמידי בתי הספר יעסקו בתוכניות חינוכיות לשימור זיכרון השואה ומניעת אנטישמיות וגזענות. את התוכנית מובילה מהצד הגרמני הגברת קלאודיה רוגארט, מפקחת בכירה במשרד החינוך הגרמני; ומהצד הישראלי גדי להב, לשעבר מנהל בי"ס "עינות ירדן" ומיוזמי הקשר בין הגליל העליון ומחוז לודוויגסבורג. אל להב מצטרפים גיורא זלץ, דפנה אברהמס, מנהלת הקשרים הבינלאומיים של המועצה, עידית חמל, מנכ"לית המועצה וענת לוי, מנהלת אגף החינוך במועצה.
במרץ 2020, הגיעה לארץ המשלחת הראשונה ובה 15 מנהלי בתי ספר ממדינת באדן ויטמברג שבגרמניה, להיות פורצי הדרך של הפרויקט וללמוד על ישראל, היסטוריה, מצב גאו-פוליטי, הכרות עם הגליל העליון, אנשי חינוך ועוד. משלחת זו שהתה בישראל שלושה ימים ונאלצה לחזור לגרמניה בשל התפרצות הקורונה. עם זאת, הקורונה לא עצרה את התוכנית מלגייס 15 מנהלי בתי ספר וכך, לאחר מינויו של גדי להב למנהל הפרויקט, גויסו 13 מנהלי בתי ספר מישראל (מאזור משגב, הרצליה, יבנה, רמת גן, ועוד…) שנפתחו בשמחה לפרויקט.
גיורא זלץ, ראש מועצה אזורית הגליל העליון: "מעטים הם ניצולי השואה החיים בינינו, אותם אנשים שהריחות והתמונות טבועים בהם היטב. להגיד שלא נשכח – זה לא מספיק. עלינו להבין איך אירוע כזה קרה, איך ניתן ללמוד ממנו על עצמנו, ועל היכולת של אנשים לאבד שליטה ולנצל את כוחם והכריזמה שלהם לתופעות הרסניות. עלינו לעשות את המיטב בכדי להבין מה היא דמוקרטיה, ללמוד איך ניתן לעשות עולם טוב יותר. התוכנית שאנו משיקים מהווה נקודת ציון משנה מציאות ורק עוד שנה-שנתיים נבין מה עשינו פה. דבר אחד בטוח – ביחד נעשה עולם טוב יותר."
דפנה אברהמס, מנהלת הקשרים הבינלאומיים במועצה אזורית הגליל העליון: "הפיילוט שביצענו בתיכונים בגליל העליון הוכיח כי לבני הנוער יש יכולת לדבר על מה שקרה שלושה דורות לפני שנולדו, לשמוע עדויות, ללמוד את ההיסטוריה, אבל בעיקר להביא איתם את התמימות ואת ההבנה שביחד אפשר לבנות עולם חדש של הידברות, של למידה מהעבר, לכאוב ביחד, לצחוק ביחד. לכן, הבנתי שאת הדבר הזה צריך לשכפל, להגדיל, ליצור מעגלים הולכים ומתרחבים בשני הצדדים שיעסקו בנושאים שעל סדר יומם של שני העמים: ההיסטוריה המשותפת, התמודדות עם אנטישמיות, גזענות וזכויות אדם".